מי אנחנו
המדרשה האמונית היא מרחב בית מדרשי, קהילתי ואקטיביסטי, שמבקש לייצר שפה יהודית של פיוס, שוויון שלום וצדק. ומאמין בלימוד שמביא לידי מעשה ודרך חיים.
אנחנו שייכות לזרם מתחדש שהולך ונרקם, ונקרא השמאל האמוני. יחד עם שותפים מהחברה הדתית, החרדית, החילונית והמסורתית, אנחנו יוצרים קהילה לומדת ופועלת המבקשת להשמיע קול רוחני, אמוני, דתי, של תיקון.
זהו ניסיון לחבר בין מחויבות למסורת ולשפה הרוחנית של בית המדרש, ובין אחריות מוסרית ופוליטית למציאות שבתוכה אנחנו חיות. הזהות היהודית שאנו מנסות לבנות מבקשת להפנות מבט ולקדם שיח עם קהילות בנות דתות שונות, מפגש עמוק, עמידה לצד, ושותפות עם בני המקום הפלסטינים.
המדרשה נולדה מתוך צורך אמיתי במרחב אמוני שמחבר בין זהות יהודית לבין ערכים אלו. בלב התפיסה שלנו עומדת האמונה שתפקיד מרכזי של היהדות הוא לקרוא תגר על כוחה של האלימות, להנכיח שפה של חמלה ופיוס.
במרכז המדרשה האמונית ניצב ארון הספרים היהודי – לא כסמל של סמכות או נוסטלגיה, אלא כמרחב חי של חקירה, מחלוקת ויצירת משמעות. הלימוד במדרשה מבקש לשוב אל המקורות היהודיים לא כאל תשובות סגורות, אלא כשפה עשירה שמאפשרת לשאול מחדש: מהו צדק? מהי זהות? ומה מחייב אותנו כאנשים וכקהילה? בתוך מציאות שסועה ומורכבת, הלימוד המשותף הופך למעשה של תיקון – קהילתי,דתי ורוחני.
לצד הלימוד היהודי, המדרשה האמונית מקדישה מקום משמעותי ללימוד מעמיק של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתוך מבט דו-נרטיבי. לא כדי להשוות בין חוויות או למחוק פערים, אלא כדי לאפשר היכרות כנה עם הסיפור של האחר – ועם הצללים שבסיפור שלנו. ההתעקשות לשמוע, לקרוא, לשהות בתוך כאבו של הזולת היא אקט מוסרי, אך גם תנאי הכרחי לכל תיקון פוליטי או רוחני. המבט הדו-נרטיבי לא מבקש ליישר קו, אלא להרחיב את הלב – ולהחזיר את האנושי למרכז.
למשל, כפי שכתב הרב אברהם חן
"האידיאלים של היהדות: ״וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה״.. לא כבוד הנשק היהודי, לא נצחון לאומי. לא דגל ישראל מונף בכל הנמלים, כי אם ביטול עצם תופעת הנצחון. ביטול תורת המלחמה לימודה.. הנה משאת נפשה של היהדות. יתירה מזו: ״ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה׳, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.. לא ירעו ולא ישחיתו כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים״. לא רק העדר של יתרון גשמי של אחד על השני, אותו יתרון אשר עצם מציאותו הוא עילה לאלימות. גם יתרון רוחני לא יהיה לאדם על חבירו…
או כפי שכתב ר׳ בנימין
המקרא ״וחי אחיך עמך״ הוא מן המקראות הנהדרים שבתורה. הוא מהווה המשך ישיר לצו הראשון: ״ואהבת לרעך כמוך״. מהו הפירוש של ואהבת לרעך כמוך? באותה הפרשה גופא נאמר קצת הלאה: ״וכי יגור איתך גר בארצכם… ואהבת לו כמוך״ השוותה התורה בעצמה אהבת הגר לאהבת ישראל.
נפלא עוד יותר עניינו של המקרא השני: ״חי אחיך עמך״ השווה המקרא לעניין ״וחי עמך״ את הגר והתושב לאזרח בן אברהם, יצחק ויעקב, ללא הבדל…
״ואתם ידעתם את נפש הגר״ איזה פסוק נפלא. מלפני שלושת אלפים שנה. נפש הגר! מצרים! כך: היחס המדכא למיעוט במדינה מתוך חשש שהוא יהווה ‘גייס חמישי’- זוהי תורה פורענית, תורה מצרית קדומה: ״הבה נתחכמה… והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו״. פרעה מלך מצרים הוא אבי התורה הזאת. תורת ישראל דחתה בעוז תורה זו. היא הזהירה מפניה עשרות פעמים.
למה עכשיו
במציאות הפוליטית של השנים האחרונות, החברה בכללה, ובפרט החברה הדתית בישראל הולכת ומתרחקת מערכי צדק ופיוס. השיח הציבורי היהודי מדבר על כוח עוצמה וריבונות, בעוד המגזרים הצעירים בציבור האמוני כמעט ואינם פוגשים נרטיבים אחרים.
המדרשה האמונית קמה מתוך תחושה של אחריות מוסרית, רוחנית והיסטורית. מתוך צורך חיוני ודחוף בשפה אחרת, בית מדרש אמוני שמבקש להציע דרך של אחריות דתית לכיבוש ולאלימות, דרך של מחויבות לערכי התורה שמצווים על מחויבות עמוקה במפגש עם האחר.
התוכניות שלנו
מדרשת חורף | קיץ – זמן אלול
תכנית תלת־שבועית שבה משולבים לימוד בית מדרש מעמיק בבקרים, וסיורים בשטח, הרצאות עם מומחים/ות, מפגשים עם דמויות שפועלות לשינוי בתוך מציאות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בית מדרש יונתי
מרכז לימוד תיאולוגי-רעיוני לאנשי חינוך והובלה קהילתית. מקום לשוחח על מושגים כמו גאולה, משיחיות, לאומיות ודתיות עכשווית מתוך פרשנות שמבקשת לרפא.
תכנית ״לשם יחוד״ – בית מדרש לאקטיביזם לשלום
תכנית המשך לבוגרי/ות המדרשה, ולא.נשים חדשים שמבקשים לקחת חלק בעולם האקטיביזם למען פיוס ושוויון.
שני צירים מרכזיים: האחד, לימוד כלים לאקטיביזם בשטח (חינוך, מחאה, אמנות, מדיה, משפט ועוד), והשני, לימוד עומק של דמויות והוגים שפעלו בתנועות שחרור. כל זאת מתוך שפה יהודית מחברת, וכמו שנאמר על תפילת לשם ייחוד: “כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה ולידי מדות ישרות”
קהילה וכוילל ערב
בית מדרש פתוח אחת לחודש, בעיקר סביב חגי ישראל, שבו אנו נפגשות בכל פעם עם קהילה אחרת ללמוד יחד.
קורס ערבית לפעילי נוכחות מגנה
קבוצת שלומדת יחד ערבית מדוברת ובמקביל פועלת במרחבים של נוכחות מגנה ופעילות חקלאית סולידרית עם פלסטינים.
תכניות בוגרים וקהילה מתמשכת
לאחר המדרשה אנו ממשיכים להיפגש ללימוד, עשייה, ושבתות משותפות. המטרה: לעצב רשת של פעילים ופעילות, שמביאה לאזורים נרחבים שפה תיאולוגית ופעילות למען שלום וצדק.
למי זה מיועד
אנחנו פונות לצעירות וצעירים 20–35
לחרדים, דתיים, מסורתיים, חילונים שמחפשים שפה של אמונה בפיוס, ביהדות של שוויון, יהדות של אחריות. שמאמינות ששלום בעולם מתחיל באדם פנימה וחייב להתבטא גם כלפי חוץ.